רוזציאה - גורמים, סימפטומים וטיפול

רוזציאה היא מחלת עור כרונית, שהביטוי העיקרי שלה הוא אדמומיות של העור והיווצרות בליטות, אבצסים ונגעים אחרים על הפנים. כמחצית ממקרי הרוזציאה מלווים בגירוי עיני.

הסיבות לרוזציאה ודמודקס. מה זה דמודיקוזיס?

הסיבה המדויקת לרוזציאה עדיין אינה ידועה. ההשערה היא, שהתפתחות הרוזציאה נגרמת על-ידי רגישות יתר של כלי הדם בפנים לאירועים שונים. בקרב אנשים הסובלים מרוזציאה, נימי הדם שממוקמים ממש מתחת לפני העור מתרחבים בתגובה לגירוי, בעוד שאצל אנשים בריאים גורמים מעוררים אלה אינם מובילים לכל תגובה שהיא.

בעבר הייתה מקובלת הסברה, כי הסיבה העיקרית לרוזציאה היא אקרית מיקרוסקופית בשם דמודקס (Demodex folliculorum) אשר שוכנת בבלוטות התת-עוריות של זקיקי השיער של הפנים. ההנחה הייתה, כי "הקרצייה התת-עורית" גורמת לדמודיקוזיס, מחלה שמובילה בתורה לרוזציאה. כיום ידוע, כי אקרית זו מצויה גם בקרב אנשים בריאים. רוב המדענים סבורים, כי לדמודקס חשיבות משנית בכל הקשור להתפתחות הרוזציאה. נוכחות הדמודקס היא תוצאה ולא סיבה של שינויים עוריים. עצם קיומו של הדמודיקוזיס כבר הופרך בעבר, אולם רופאים מסוימים עדיין ממשיכים להיאבק באקריות אלה ורואים בהן את הסיבה לזיהום, תוך התעלמות מגורמים אפשריים אחרים לנגעים של עור הפנים.
 

קיימת תיאוריה, אשר קושרת את הרוזציאה עם גסטריטיס ותולה את האשמה להתפתחות הרוזציאה בחיידק שגורם לדלקת הקיבה – הלא הוא ההליקובקטור פילורי - Helicobacter pylori.

התפתחות הרוזציאה עלולה להיגרם גם על-ידי תרופות מסוימות (רוזציאה מונעת תרופות), לרבות משחות קורטיקוסטרואידיות שאותם אין למרוח על עור הפנים (רוזציאה סטרואידית).

מי נמצאים בסיכון להתפתחות רוזציאה?

לעתים קרובות, הרוזציאה מתפתחת בקרב נשים במהלך השלב הראשון של תהליך הבלות, ובקרב בני שני המינים בגילאי 30 עד 50. הסברה היא, כי בני העמים הצפוניים נוטים יותר לסבול מרוזציאה. אנשים בעלי עור בהיר, שיער בלונדיני או אדמוני ועיניים כחולות מועדים יותר להופעת הרוזציאה.


גורמי סיכון נוספים לרוזציאה כוללים:

  • מחלות של מערכת העיכול (לעתים קרובות גסטריטיס)

  • ליקויים של המערכת האנדוקרינית (כשל שחלתי, תסמונת גיל המעבר, סוכרת ועוד).

  • הפרעות במערכת החיסון, אם כי הנושא עדיין שנוי במחלוקת.

הסברה היא, כי הרוזציאה מחמירה בעת שהייה בחללים חמים או קרים מדי, בגלל רוח, צריכה של מזון ומשקאות חמים ואלכוהול, חשיפה ממושכת לשמש וכן התפרצויות רגשיות. עם זאת, יש לציין כי החוקרים אינם תמימי דעים בנוגע לגורם האחרון.
 

סימנים, סימפטומים ותסמינים של רוזציאה

התסמינים העיקריים של הרוזציאה הם:

  1. אדמומיות מתמשכת של עור הפנים: האדמומיות מכסה את החלק המרכזי של הפנים (מצח, אף, סנטר ולחיים); עלולה להתפשט אל החזה ואל הגב.

  2. אקנה של עור הפנים: גבשושיות ורדרדות קטנות (פצעונים) נוצרות על גבי העור האדמומי בשלב ההתחלתי; בסופו של דבר, הן הופכות למורסות (פצעונים, נקודות שחורות).

  3. עיבוי של העור באזורים האדמומיים: תסמין זה מופיע בעיקר בשלב מאוחר של המחלה.

  4. התרחבות של כלי הדם ומראה של קורי עכביש (טלנגיאקטזיה).

  5. רינופימה: אדמומיות עקבית והתעבות סיבית של האף. נפוצה יותר בקרב גברים.

  6. גירויים עיניים: מתרחשים בכמחצית ממקרי הרוזציאה. הגירוי העיני בא לידי ביטוי באדמומיות, יובש, כאב חד, תחושה של הימצאות גוף זר או חול בעיניים, דמיעה).

בנוסף אפשרית תחושה של גירוד, צריבה ומתיחה של העור.

קיימים סיווגים ואלגוריתמים מורכבים, אשר מזהים צורות ושלבים של הרוזציאה על בסיס תסמינים ומאפשרים לקבוע את חומרת המחלה. אף על פי שהרוזציאה אינה נעלמת מעצמה, התסמינים שלה יכולים להיעלם לזמן מה ולאחר מכן לחזור ולהופיע.

יש לשקול את הרוזציאה כאפשרות במקרה של התאדמות מהירה או תכופה של הפנים, במקרה של הופעת סומק כהה בעת צריכת מזונות מתובלים, משקאות חמים ואלכוהול או במזג אוויר קר מאוד או חם מאוד וכן אם העור הופך רגיש במיוחד לתרסיסי שיער, סבון או תכשירים לטיפוח עור הפנים. יש לזכור, שסימנים אלה אינם מעידים על דמודיקוזיס דמיוני, אלא על תחילתה של מחלה כרונית פרוגרסיבית שאותה יש לעצור בזמן.

כיצד מאבחנים רוזציאה? ומדוע לחפש דמודקס?

ברוב המקרים, הרופא יכול לאבחן את הרוזציאה על סמך מראהו של החולה. במקרים אחרים, ייתכן שתידרש בדיקה של המיקרופלורה של העור והערכה של מצב כלי הדם. בקרב נשים ייתכן שיידרשו בדיקות דם כדי להבדיל בין רוזציאה לבין בעיות עור דומות נוספות.

איתור של אקרית הדמודקס בעור הפנים אינו יכול להוות בסיס מספק לאבחון של רוזציאה. במקרה של שינויים בעור הפנים, אין כל צורך לחפש אחר "האקרית התת-עורית". ברוב המקרים, אין לאקרית כל קשר לשינויים אלה.

מה עושים עם אבחון הרוזציאה?

הרוזציאה עלולה להיות מחלה פרוגרסיבית ולהתקדם לשלבים חמורים יותר שבהם הטיפול מורכב, כגון ורידי עכביש (טלנגיאקטזיה) ורינופימה. לפיכך, הופעתם של פצעוני אקנה ורדרדים מהווה סיבה מספקת לפנייה לטיפול דרמטולוגי.

לא רק שאבחון במועד יכול לסייע בהתגברות על תסמיני הרוזציאה, הוא אף יכול למנוע את התקדמות המחלה. כיום אין עדיין תרופה לרוזציאה, אולם לפי איגוד הרוזציאה הלאומי של ארצות הברית, ב-87% מתוך יותר מ-1000 מקרים שנסקרו, ניתן לשלוט בהופעתם של פצעוני הרוזציאה. חשוב במיוחד להימנע מטיפול תרופתי עצמי עם גילוי "האקרית התת-עורית", במיוחד בהיעדרם של נגעים.

טיפול ברוזציאה

הטיפול ברוזציאה יכול להיות מקומי או מערכתי. טיפולים מקומיים כוללים שימוש במשחות וקרמים שונים (הנוסחאות הישנות מכילות איכטיול, שמן נפטלן או מטרוניזדול); השיטות המסורתיות כוללות קומפרסים קרים (שעשויים מחליטות של אכילאה, כלידוניום וצמחי מרפא אחרים). בעוד שהמשחות והקרמים מכילים חומרים אנטיספטיים לדיכוי הצמיחה של החיידקים בעור הפנים (שגורמת לזיהום ולמורסות), לקומפרסים הקרים יש השפעה נוגדת דלקת והם מפחיתים את האדמומיות.

במשך זמן רב, ולאור המחסור בטיפול יעיל ובידע מהימן לגבי הרוזציאה, הדרמטולוגים השתמשו במגוון רחב של מרשמים ותרופות. רבים מאלה עדיין נמצאים בשימוש ואהודים במיוחד על מטופלים שנוקטים בטיפול תרופתי עצמאי, אם כי לחלק גדול מפתרונות אלה אין יעילות ממשית.

לעתים קרובות, הסוגים העיקריים של הרוזציאה מטופלים באנטיביוטיקה, אולם המורכבות והבטיחות של התרופות מצריכות מרשם רופא. ידועות גם שיטות טיפול "כבדות יותר", שבהן נעשה שימוש במקרים המסובכים ביותר.

באופן כללי, התהליך הטיפולי עשוי להימשך מספר שבועות ועד מספר חודשים. הרוזציאה היא מחלה כרונית, שאינה נעלמת מיד. לאחרונה, הטיפול ברוזציאה והעלמת ורידי עכביש בשלבים המאוחרים כללו שיטות כגון צריבה חשמלית (שימוש בזרם חשמלי נמוך) וקריותרפיה (שימוש בחנקן נוזלי). כמו כן נעשה שימוש בשיוף העור ולייזר. בנוסף, הוכחה גם יעילותם של קרמים טבעיים מבוססי צמחים בטיפול בארוזציאה (קרם Anti Zits של HiLee). שיטות רבות נוספות נמצאות עדיין בשלבי בדיקה והרופאים ממליצים שלא להתנסות בשימוש בהן.

הדרמטולוגיה המודרנית משתמשת בשיטת טיפול משולבת, הכוללת בחירת אפשרויות על סמך התסמינים ושלבי המחלה. במרפאתנו הרוזציאה מטופלת הן על-ידי דרמטולוגים והן על-ידי קוסמטיקאים והדבר מאפשר לנו לשלוט במקביל במחלה, תוך הרחקת התסמינים ושיקום העור הנגוע.

מניעת רוזציאה

כדי למנוע את הרוזציאה, הדרמטולוגים ממליצים להגן על עור הפנים על-ידי הימנעות מגירויים או חשיפת יתר לשמש וכן מניעת חשיפה לטמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי. בנוסף, מומלץ להימנע ממשקאות חמים, תבלינים ואלכוהול. כמו כן, אין לרסס תכשירי שיער על עור הפנים ויש להשתמש בתכשירים קוסמטיים ומוצרים לטיפוח עור הפנים שאינם מכילים אלכוהול או חומרים גורמי גירוי.

רוזציאה - גורמים, סימפטומים וטיפול