כל מה שרציתם לדעת על אקנה ועל הטיפול באקנה

אקנה זוהי מחלה של זקיקי שיער ובלוטות החלב המופיעה אצל 80% מהמתבגרים ומהצעירים. בין הסוגים הקליניים של אקנה, הנפוץ ביותר הוא אקנה מצוי. מסוג זה של דרמטוזיס סובלים עד 35% גברים מתבגרים ו23% מהנשים. רק אחרי גיל 24 נתון זה יורד עד 10% ומטה. Emerson & Straus  גילו אקנה אצל 80% בין למעלה מ1000 תלמידים בגילאי 15 עד 18, כאשר נערים ונערות סבלו מן המחלה באותה מידה.

התפתחות אקנה - סיבות וגורמים

התפתחות האקנה היא תהליך מורכב. גורמי מפתח למחלה הם:
•    הפרעה במאזן השומנים;
•    התגברות פעילותו של Propionibacterium acne (P.acne) ופעילות מוגברת של בלוטות החלב;
•    הפרעה במחזורם של חלק מן ההורמונים;
•    נטייה גנטית;
•    התקרנות יתר של הזקיקים;
•    הפרעה בתהליך ההתקרנות.

הפרעה במאזן השומנים

אצל הסובלים מאקנה נרשם ייצור עודף בבלוטות החלב. קיים מתאם בין פעילות יתר של הבלוטות הללו לבין חומרת התהליך. ידוע שאצל חולי אקנה חלב מכיל פחות חומצה לינולאית מאשר אצל אנשים בריאים. ההפרעה הזאת גורמת להתקלפות מוגברת של תאי אפיתל מן הזקיקים ובכך להתקרנות יתר בזקיקי חלב, המהווה נקודת מפתח בהתפתחות אקנה מצוי. התקרנות יתר של הזקיקים עלולה להיגרם גם בשל הפחתת בשומנים אחרים באפידרמיס (למשל, סטרולים חופשיים). לסיכום, התקרנות יתר של זקיקי החלב והפרעה במאזן השומנים מהווים שלב עיקרי בהתפתחות אקנה.

השפעת החיידקים

3 קבוצות חיידקים בלבד גורמות לדלקת בבלוטות החלב:
•    P. acne
•    Staphylococcus epidermalis וקוקים נוספים
•    שמרים ליפופיליים מסוג Pytirosporum (P. ovale et orbiculare)
חיידקים אלו נמצאים תמיד בקומדונים (נקודות שחורות ע"ג העור). הם נמצאים תמיד על גבי עור פנים בריא ומהווים חלק מן החיידקים הידידותיים. 
קוקים ובכללם Staphylococcus epidermali נמצאים בעיקר בחלקו העליון של משפך זקיק השיער או בפתחי תעלות בלוטות הזיעה. הם אינם ממלאים תפקיד ניכר בהתפתחות אקנה.
על פי רוב, אצל חולי אקנה מתגלה שילוב שמרים (P. ovale) וחיידק P. acne. הם מייצרים ליפאז, מפעילים את מערכת המשלים, מגבירים התקלפות בשפך זקיק השיער וגורמים בכך לסתימתו. כעת נקבע, שP. Acne הינו המזהם העיקרי הגורם לאקנה. למרות שמנגנון מדויק של פעילותו טרם התגלה במלואו, קיימות מספיק עדויות להשתתפותו בהתפתחות אקנה.

הפרעות הורמונליות הגורמות לאקנה

עור האדם כולל מרכיבים רבים רגישים לאנדרוגנים: זקיקי שיער, בלוטות זיעה וחלב. עקב השפעת אנדרוגנים מתגבר ייצור השומנים בתוך התאים. בהתחשב בכך שאקנה מצוי מופיע בד"כ בגיל ההתבגרות, כאשר מתגברת פעילותה של מערכת הרבייה, להורמונים וסטרואידים יש משקל רב בהתפתחות המחלה. אקנה מתפתח אצל נשים הסובלות מהפרעות מחזור הווסת עם תסמונת היפראנדרוגניה, עקב טיפול ממושך באנדרוגנים או בסטרואידים.
עבור סוג כזה של דרמטוזיס, כמו אקנה מצוי, גורמים חשובים שמגבירים את הסיכוי להתפתחות המחלה הם עליה של רמת טסטוסטרון בדם, רגישות מוגברת של זקיקי שיער ובלוטות חלב לאנדרוגנים, וכן שילוב של הגורמים הנ"ל.


ידוע, שבהתפתחות פעילות יתר של בלוטות החלב משתתף מטבוליט פעיל ביותר של טסטוסטרון: 5a דיהידרוטסטוסטרון. בנוסף, בלוטת חלב מסוגלת לווסת את תגובתה לאנדרוגן, כיוון שהפרשת חומר סיכוך אצל בעלי רמה זהה של טסטוסטרון בדם שונה. רוב (עד 65% ) הטסטוסטרון והאסטרדיול מחובר לגלובולין הקושר את הסטרואידים ורק 5% של סטרואידים נמצאים בדם במצב חופשי. הסטרואידים החופשיים פעילים מאוד, חודרים לתאי המטרה וגורמים לתגובות ביוכימיות. לכן, את הצורות הסמויות מבחינה קלינית של היפראנדרוגניה ניתן לזהות רק על סמך בדיקת הסטרואידים החופשיים (ולא על פי עלייה בכמות הכללית של טסטוסטרון). 
תפקיד חשוב בהתפתחות אקנה ממלאת נטייה גנטית (סוג ההפרשה מבלוטות חלב נקבע בתורשה. בנוסף, קיימות הפרעות הורמונליות מולדות). בין הגורמים האפשריים,גם ירידה ניכרת של רמת האבץ בדם ומצבה של המערכת החיסונית. 

אקנה - סוגים

עד כה לא קיים סיווג בינלאומי מוסכם של אקנה. מבחינים בין מספר סוגי אקנה:
•    אקנה קומדונלי
•    אקנה פוסטולוזה
•    אקנה קונגלובטה

ב1978 הציעו G. Plewig & A. Kligman להעריך את חומרת המחלה על פי מספר הפריחות בצד אחד של הפנים. 
הסיווג המלא ביותר של סוגי אקנה הוצע ע"י G. Plewig & A. Kligman ב1991:

•    אקנה תינוקות:
•    אקנה קונגלובטה של תינוקות
•    אקנה נעורים:
•    קומדונלי
•    אקנה פוסטולוזה
•    אקנה קונגלובטה
•    Acne inversa
•    Acne fulminans
•    בצקת פנים מוצקה מתמשכת מלווה באקנה
•    אקנה מכני

אקנה מבוגרים:
•    ממוקם בגב
•    טרופי
•    אקנה אצל נשים בוגרות
•    אקנה אחרי גיל המעבר
•    תסמונת זכרור (מסקוליניזציה) אצל נשים
•    שחלות פוליציסטיות
•    אנדרולוטאומה אצל נשים הרות
•    עודף אנדרוגנים אצל גברים
•    אקנה קונגלובטה עם זיקה ל XXY
•    אקנה של סמי המרצה
•    אקנה בזק בהשפעת טסטוסטרון אצל גברים מתבגרים גבוהים במיוחד.

אקנה מגע:
•    קוסמטי
•    חטטת נפוצה לאודם
•    כלוראקנה
•    אקנה שמנוני

אקנה קומדונלי עקב השפעת גורמים פיסיקליים:
•    קומדונים בודדים (מחלת פאבר רקושו)
•    קומדונים סולריים
•    מיורקה אקנה
•    חטטת נפוצה עקב קרינת יונים

מבחינים גם בין אקנה דלקתי לבלתי דלקתי. 

אקנה קומדונלי בלתי דלקתי: קומדונים סגורים (לבנים), פתוחים (שחורים), מיליאום.

אקנה דלקתי:
שטחי:
•    פוסטולוזה (קטנים מ5 מ"מ).
 

עמוק:
•    אקנה קונגלובטה
•    אקנה אינדורטיבי (של התעבות, קשיות)
 

אקנה עם סיבוכים:
•    אקנה עם מורסות
•    פלגמונוטי
•    אקנה בזק (acne fulminans)
•    אקנה קלואידי
•    אקנה סינוס
•    אקנה מגליד

אקנה - סימפטומים וסימנים

אצל רוב המטופלים מופיעים בעור הפנים והגוף אקנה קומדונלי בלתי דלקתי, פפולות ופוסטולות שטחיות. 
סוג אקנה נפוץ ביותר הוא חטטת נפוצה או פצעי בגרות שמופיעים אצל 80% בגילאים 15 – 24. בדרך כלל המחלה מתפתחת בגיל ההתבגרות ומתאפיינת בקומדונים, פפולות קטנות שקוטרן עד 5 מ"מ בצבע אדום עז, לפעמים עם פוסטולה על פני השטח. אחרי העלמות הפריחה נותרת פיגמנטציה (כתמי צבע), לעיתים צלקות שטחיות זעירות, הפרשת חומר סיכוך (חלב) מוגברת, עור מבריק בברק שמנוני אופייני, שיער שמנוני, ותיתכן התדלדלות שיער עם סבוריאה. 
אחרי השלב הראשון עם אקנה קומדונלי בלתי דלקתי בעור הפנים מופיעים מוקדי דלקת בודדים. לאחר מכן, המחלה בד"כ עוברת לצורות מקיפות יותר.
מספר הקומדונים גדל, שפכים של זקיקי שיער מתרחבים. קומדונים מופיעים לא רק על הפנים, גב וחזה, אלא גם מאחורי האזניים ובקרקפת. הדלקות סביב הקומדונים מתגברות ויוצרות מוקדי דלקת גדולים ועמוקים. כך נוצר אקנה אינדורטיבי (אקנה של קשיות).
כעבור מספר שבועות התסנין מתרכך, המוקדים מתפוצצים ויוצרים חלל שמפריש נוזל מוגלתי סמיך, אקנה פלגמונוטי. אחרי ההגלדה נשארות צלקות עמוקות הפוגעות במראה העור.


הסוג הנפוץ ביותר בעל מרכיב דלקתי הוא אקנה קונגלובטה. התמונה הקלינית מתאפיינת בהופעה בגב, חזה ופנים, מוקדים גדולים הממוקמים עמוק בתוך הדרמיס ולפעמים מתפשטים לחלקים העליונים של שכבת השומן. המוקדים עלולים להגיע לקוטר של 1.5 – 2 מ"מ. הם רגישים והדלקת ההיקפית חזקה. מוקדי הדלקת מתחברים ויוצרים גושים. תיתכן יצירת מורסות שאחרי היעלמותן נותרים כיבים שאינם מגלידים במשך תקופה ארוכה, ובהמשך צלקות עם חיבורים ופיסטולות.
לפעמים, מוקדי דלקת עמוקים מתחברים ויוצרים תעלות סינוס בתוך האפיתל מתחת לעור הפנים והגוף. זהו אקנה סינוס. קנה בזק (acne fulminans) הוא סוג נדיר של אקנה דלקתי, אשר בו הדלקות הרגילות הופכות לדלקת הרסנית מובהקת. בעיקר, סובלים מהסוג הזה גברים צעירים. במקרים אלו, מופיעים מוקדי דלקת רבים רגישים לכאב עם כיבים ואזורים נקרוטיים ופוסטולות מפוזרות. המחלה מלווה בקדחת, לויקוציטוזיס, כאבי פרקים ודלקת פקעיות הכליה. ההחלמה מותירה צלקות גדולות. 
פיודרמה של הפנים היא סוג קשה, אך נדיר למדי של אקנה, המתאפיין בדלקת חריפה. היא נפוצה יותר אצל נשים צעירות שעברו טלטלה רגשית או שטופלו קודם באנדרוגנים עקב מחלות הורמונליות. למחלה זו מתאפיינת בהתפרצות והחמרה מהירות. היא ממוקמת אצל כל החולים במרכז הפנים, באזור המצח, הרקות והסנטר. מופיעה בצקת ניכרת של הפנים עם גוון שאופייני לכיחלון וכעבור יום או יומיים פריחות כואבות, הדומות לאקנה קונגלובטה ופוסטולות גדולות (מעל 5 מ"מ). מאפיינים נוספים: העדר קומדונים וגבולות ברורים של הדלקת.

אקנה - פרוגנוזה

לחולים הסובלים מסוגים שונים של אקנה, אין סיבה לצפות להקלה ספונטנית. אולם טיפול המשלב תרופות ותכשירים חיצוניים מאפשר להתגבר על כל סוגי המחלה, אפילו כאשר תהליכי ההרס חזקים ביותר.

טיפול באקנה

הבחירה בשיטת הטיפול באקנה תלויה בגורמים למחלה, כגון התקרנות יתר בזקיקים, הפרשת יתר של חומר הסיכוך, או התרבות P. acne התומכת בדלקת. יש לקחת בחשבון את משך המחלה, היקפה, חומרתה, סוג האקנה, ייצור של חומר הסיכוך, עומק הפגיעה בעור, סיבוכים, פיגמנטצית יתר, יצירת צלקות, וכן בנתוני החולה, בהפרעות ההורמונליות, בטיפול הקודם ובתכשירי טיפוח שהמטופל משתמש בהם. חשובה גם הערכת המצב הנפשי והחברתי. התזונה לא משפיעה על התפתחות האקנה ועל בחירת הטיפול.


הטיפול באקנה כולל תרופות מקומיות וכלליות המשפיעות על ייצור החלב, מסירות אפיתל זקיקים שהתקלף, ומשמידות את החיידקים. 
הטיפול החיצוני אינו משפיע על הפרשת החלב. נוגדי דלקות שונים וחומרי שטיפה יכולים רק להפחית את ההפרשה באופן זמני. אולם, אין להשתמש בתכשירים החריפים שעלולים לגרום לגירוי העור, פציעת הקומדונים והפוסטולות, וקריעת ציסטות. 
בדרך כלל הטיפול משלב אמצעים המשפיעים על הקומדונים הדלקתיים והבלתי דלקתיים ומפחיתים את יצור החלב. 

אקנה קומדונלי

קומדונים בלתי דלקתיים הם ביטוי מוקדם ביותר (לעיתים קרובות, בגיל ההתבגרות). הטיפול בדרך כלל מבוסס על מניעה וכולל תכשירים חיצוניים, המפחיתים את יצירת הקומדונים ומדכאים את התפתחות החיידקים העוינים. ניתן להשתמש בתכשירים שמכילים חומצה סליצילית, גופרית, חומצה אזלאית, רטינול פלמיטט, טרטינואין, איזוטרטינואין, אדפלן, ובנזואיל פראוקסיד.

 

סוגים דלקתיים של אקנה

הצורה הקלה

בטיפול בצורה הקלה של אקנה קומדונלי עם פפולות ופוסטולות מעטות, כדאי להשתמש בתכשירים חיצוניים: תמיסות כוהל של חומצה סליצילית, רזורצין, בנזואיל פראוקסיד, אנטיביוטיקה, ומשחות אנטיביוטיות. תכשירי גופרית, חומצה סליצילית, ורזורצין מסוגלים להמיס התקרנות יתר וקומדונים, ומשמידים את החיידקים. בטיפול החיצוני יעילים גם ניאצינאמיד וחומצות אלפא הידרוקסיות.

הצורה החמורה

לטיפול בצורות החמורות של אקנה עם פוסטולות וציסטות רבות, הרס הרקמות, והיווצרות מוגברת של מוגלה, יש לשלב בין אמצעיים חיצוניים ומערכתיים. איזוטרטינואין מהווה חריגה, כי הטיפול בו אינו כולל שום אמצעי נוסף.
תרופות מערכתיות שמשפיעות על ייצור החלב (חומר הסיכוך) כוללות: אסטרוגנים, אנדרוגנים, ספירונולקטון ואיזוטרטינואין.
אצל מטופלים עם צורות ציסטיות של אקנה המותירות צלקות, שינויים קלואידיים בעור, ופיגמנטצית יתר, ניתן להשיג בטיפול התרופתי הקלה חלקית בלבד. על מנת למנוע סיבוכים יש להשתמש באיזוטרטינואין.

סדר הטיפול באקנה

איזוטרטינואין הינו איזומר סינטטי של החומצה הטרנסרטינואית, המשמש לטיפול בסוגים קשים של אקנה. זו התרופה היחידה שמשפיעה על כל הגורמים המובילים למחלה. איזוטרטינואין מפחית את ייצור החלב, את מספר הקומדונים, ומדכא את גדילת ה P. acne. תופעות לוואי אפשריות במהלך הטיפול הן חרדה מפני אור, גירוי בלחמית, קטרקט (ירוד), דיסטרופיה של הציפורניים, דרמטיטיס, נשירת שיער, יובש בעור, הפרעות נפשיות, שינויים בעצמות והיפראוסטוזיס.

סוג המחלה

אקנה בלתי דלקתיים

טיפול מקומי

הסרה מכנית

חומרת המחלה (דרגת המחלה)

קלה

בינונית

קשה

אקנה דלקתיים

טיפול מקומי

טיפול תרופתי

איזוטרטינואין

 

בטיפול באקנה נעשה שימוש בתרופות המחזקות את המערכת החיסונית, מגינות על כלי הדם, וויטמינים מקבוצות B וC, חליטות של רפונטיקום, אלאוטרוקוק, ארלין, ג'ינסנג, ספרל, פנטוקרין, גליצירם ועוד.
מתוך קבוצת התרופות המשפיעות על זרימת הדם משתמשים בפנטוקסיפילין, קסנטינול, דיפרידמול ועוד.
תרופות ליפוטרופיות (לשריפת שומן), פנופיבראט, וחומצה ליפואית, משמשות כתוספת.

כיום טיפול באקנה מבוסס על שילוב בין אמצעים חיצוניים ומערכתיים. תרופות חדשניות מאפשרות לטפל בהצלחה בכל סוגי האקנה, כולל סוגים קשים, המלווים בסיבוכים, ולהשיג החלמה יציבה.
אנו בחברת היילי ביו קוסמטיקס פיתחנו מוצרים חדשניים : Anti Zits Cream ו-Pimples Gel המבוססים על שילוב ייחודי וחדשני של צמחי מרפא, והמטפלים ביעילות ובמהירות באקנה עור הפנים, החזה והגב, באופן טבעי.

כל מה שרציתם לדעת על אקנה ועל הטיפול באקנה